מרווחי נשימה מאת אלי ספקטור

כשהספר הזה יצא שמעתי עליו בקבוצות הרבה דברים טובים, והסתקרנתי מטיזרים שראיתי. במסגרת שיתוף הפעולה שלי עם הלוחשות לספרים קיבלתי אותו לסיקור. 
זהו הספר הראשון מתוך סדרה של אלי ספקטור (שם בדוי).

זהו הסיפור של אלי וסאם.
אלינור, ירדה מהארץ יחד עם חברתה הטובה דנה ועברה לגור בניו-יורק. לאלינור הרבה כשרונות ועבודות. היא רקדנית, שחקנית, מורה למחול, תסריטאית ועוד...לאחר אחת ההופעות שלה היא פוגשת בסאם, שחקן הוליוודי שעבר להתגורר בניו-יורק, ומהרגע הראשון הם כמו חתול ועכבר ולא מפסיקים לעקוץ זה את זו ולריב, והגורל לא מפסיק להפגיש אותם. אלי וסאם נאלצים לבלות זמן ביחד, ויחד עם העקיצות והריבים קיימת גם משיכה מינית שמובילה אותם למקומות שאף אחד מהם לא דמיין שיכולים להיות.
גם אלי וגם סאם מסתירים סודות מהעבר, ולכל אחד מהם יש את השריטה שלו, ואם זה לא מספיק לשניהם יש בני זוג.
מה הסיפור של אלי? למה אלי וסאם רבים כל הזמן? תקראו ותגלו.


הספר הזה עצבן אותי מאוד. יש לסופרת הזו ולספר הזה פוטנציאל גדול אבל הוא מאכזב.

הספר גדוש בשגיאות כתיב, שגיאות עברית ולשון ושגיאות ניסוח. רוב הספר כתוב בשפה גבוהה שאהבתי אבל היא לא אחידה וזה הרס לי מאוד. לדעתי לספר הזה דרושה עוד עבודה רבה של עריכה לשונית והגהות.

כל הספר מסופר מנקודת המבט של אלי, חוץ מהפרולוג שהיה מנקודת המבט של שניהם, שזה היה מיותר לדעתי כי דבר ראשון המעבר בין הדמויות המספרות לא היה כתוב או ברור, ודבר שני החלק של סאם היה מיותר לדעתי ואפשר היה להכניס את החלק של אלי בפרולוג לפרק הראשון.
כמו כן, יש בספר הרבה קטעים שחוזרים על עצמם או נמרחים, כמו הריבים החוזרים של אלי וסאם, ואפשר היה לצמצם אותם וקטעים אחרים, ולדעתי הספר זקוק לעוד עריכה ספרותית.

לא הצלחתי להתחבר לדמות של אלי. אלי היא כלבה ביצ'ית ולא מסוג שאפשר לחבב או להתחבר אליה, הדבר היחיד שאהבתי בה זה את הסרקסטיות והעוקצנות שלה. היא בחורה ממורמרת, בוגדנית ומתוסכלת שמנסה לחפות על התסכול שלה באמרות פילוסופיות שאני לא בטוחה שהיא מאמינה להן אפילו. בכל הספר הזה לא ממש ברור מה הסיפור שלה ולמה היא כזאת אז אני מקווה שאולי בספרים האחרים זה יוסבר כי לי זה היה ממש חסר והרגשתי שחסר לי עוד עומק לדמות.  בנוסף יש לה קטע עם אלימות בזמן סקס. זה לא BDSM וזה גם לא סאדו מאזו. כל הקטע של האלימות והתוקפנות היה מאוד מיותר ומאוד לא מושך, ומי שמכיר את הסיקורים שלי יודע שאין לי בעיה עם ספרי BDSM, אבל זה היה רחוק שנות אור מכך.
עוד דבר שהפריע לי בדמות של אלי זה כמות העבודות האינסופיות שלה. רקדנית, מורה לריקוד, שחקנית, תסריטאית, ברמנית. זה כאילו שהסופרת לא החליטה במה היא רוצה שהדמות תעבוד אז היא הלכה על הכל ובמקום שהעבודה תקבל חלק משמעותי מחייה של אלי שיתרום לעומק של הדמות ולעלילה כל אחת מהעבודות מקבלת אזכור קטן או שניים וזהו.

גם את הדמות של סאם לא אהבתי. הוא אמנם נחמד ואנושי יותר מאלי אבל הוא לא דמות גברית חזקה כמו שאני אוהבת. למרות הריבים האינסופיים שלו עם אלי הוא תמיד חוזר לעוד, הוא מתנצל על דברים מיותרים וגם הוא בוגד בלי רגשות אשמה. בכלל במהלך כל הספר הזה היו חסרים לי דיבורים ורגשות אשמה על הבגידות גם מצד אלי וגם מצד סאם.

הדמויות היחידות שאהבתי בספר הזה זה תמרה והבת שלה נינה שהכניסו שמחה וצחוק לספר.

בספרים שאני קוראת אני אוהבת שהעלילה והכתיבה ילוו ברגש, ואם אפשר גם סיפור אהבה חזק עוד יותר טוב. לצערי בספר הזה חוץ מכעס לא ממש הרגשתי או התחברתי לרגשות של הדמויות, ובטח שלא מצאתי פה סיפור אהבה חזק.

אני מאוד התאכזבתי מהספר כי יש לו פוטנציאל ענקי ואני בטוחה שעם עוד עבודה הוא יהיה מדהים.

אני נותנת לו 2.5 כוכבים


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

דואט ההונאה: לרדוף אחר הדרקון (1), לחסל את הדרקון (2) מאת טי. קיי. לי

סאבית מאת טרה סו מי

It Ends with Us by Colleen Hoover